יש הרבה דרכים להגיד לילד שהוא מוצלח. "כל הכבוד", "אתה הכי טוב", "אני גאה בך". המשפטים האלה נאמרים בכוונה טובה. אבל ביטחון עצמי לילדים לא נבנה ממה שאומרים להם. הוא נבנה ממשהו אחר לגמרי.
הכלים שרוב ההורים מקבלים לא מספיקים
רוב מה שמציעים להורים הוא עצות. "שבחו אותו". "אל תתנו לו לוותר". "גרמו לו להרגיש מיוחד".
העצות נכונות, אבל הן חסרות רכיב אחד קריטי: חוויה אמיתית של הצלחה.
ילד שמרגיש שהוא לא יכול לא יאמין לשבחים שלכם. הוא יחשוב שאתם אומרים את זה כי אתם ההורים שלו. השבחים מחליקים על פניו ולא נכנסים פנימה.
ביטחון עצמי לילדים נבנה ממה שהילד עשה בידיים שלו. מרגע שניסה משהו קשה, נכשל, ניסה שוב, והצליח. לא מהחיוך שקיבל אחר כך.
מה זה אומר בפועל
ילד בן 11 שלומד לאפות לחמניות לא לומד רק בצק. הוא לומד שהוא מסוגל להתחיל משהו ולסיים אותו. שיש לו ידיים שעושות דברים. שכשהוא טועה, הוא יכול לתקן.
הוא לומד שהקושי לא אומר שהוא לא מסוגל. הוא אומר שהוא עדיין בתהליך.
ילד שחווה את זה שוב ושוב, פעם אחרי פעם, בונה משהו שאי אפשר לקחת ממנו. לא הרגשה זמנית. יכולת.
ובייקידס ראינו את זה מאות פעמים. ילד שמגיע בפגישה הראשונה ולא מרים עיניים מהשיש. שמונה פגישות אחר כך עומד ומסביר לחבר החדש איך מתפיח בצק.
לא כי מישהו אמר לו שהוא טוב. כי הוא עצמו ראה שהוא יכול.
מה לא עוזר
לשבח על כל דבר קטן. לא לתת לו להתמודד עם קושי. לעשות בשבילו במקום איתו. לרשום אותו לפעילות שבה ההצלחה מובטחת מראש.
אלה לא מחלישים את הילד בכוונה. אבל הם מונעים ממנו לבנות את מה שהוא צריך.
ילד שאף פעם לא נכשל לא יודע שאפשר לקום אחרי כישלון. וזה הדבר הכי חשוב שביטחון עצמי אמיתי דורש.
מה כן עוזר
מסגרת שמאפשרת לו להתנסות, לטעות, ולצלוח. בצוות. מול ילדים אחרים. עם מנחה שרואה אותו, לא מנהל אותו.
בתוכנית העצמה באפייה של בייקידס הילד לא מקבל שיעור. הוא בונה משהו אמיתי עם הידיים שלו, שבועות ברציפות. הוא טועה. הוא מתקן. הוא מצליח. הוא שומע ממנחה שפועלת איתו, לא בשבילו.
ההורים שרואים את השינוי לא רואים ילד שלמד לאפות. הם רואים ילד שלמד מה הוא שווה.
שאלות שהורים שואלים על ביטחון עצמי לילדים
מה גיל הכניסה לתוכנית?
התוכנית מיועדת לגיל 8 עד 14. הגיל הזה הוא חלון זמן קריטי לבניית ביטחון עצמי אמיתי, לפני שדפוסים מתקבעים.
כמה זמן לוקח לראות שינוי?
רוב ההורים מדווחים על שינוי ניכר כבר אחרי 3 עד 4 מפגשים. לא שינוי דרמטי. שינוי בשאלה שהילד שואל, בדרך שהוא ניגש לדברים.
האם הילד צריך ניסיון קודם באפייה?
לא. מגיעים כמו שהם, ללא ניסיון וללא ציפיות. ההתחלה מאפס היא לא חסרון, היא נקודת המוצא שהתוכנית בנויה עליה.
מרסל רביבו. בייקידס.
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
מוזמנים לשתף את המאמר עם חברים או בני משפחה
מרסל
