יש תגובה אחת לילד שאומר אני לא טוב בשום דבר

יש תגובה אחת לילד שאומר אני לא טוב בשום דבר

לשיתוף ברשתות החברתיות

הילד שלי לא יוצא מהחדר, מה מושך אותו החוצה ומה לא

ביטחון עצמי אינו מיומנות שמלמדים בשיעור, הוא מסקנה שילד מסיק על עצמו אחרי שהתנסה והצליח, ולכן אי אפשר ללמד ביטחון, אפשר רק לייצר את התנאים שבהם הוא נבנה

הילד אומר אני לא טוב בשום דבר, ורוב ההורים עונים אחת משתי תשובות, מה פתאום אתה מצוין, או, בוא נראה יחד במה אתה כן טוב

שתיהן באות מאהבה, ושתיהן מפספסות, כי שתיהן מנהלות ויכוח על עובדה, והילד לא מדבר על עובדה

מה הילד באמת אומר

כשילד אומר אני לא טוב בשום דבר, הוא לא מדווח על ביצועים, הוא מדווח על תחושה, ותחושה אי אפשר לסתור עם דוגמאות נגדיות

ברגע שההורה מתחיל למנות הישגים, הילד עסוק בהפרכה שלהם, וזה הופך את השיחה לזירת ויכוח שבה הוא חייב להוכיח שהוא צודק, כלומר שהוא לא שווה

התגובה שכן עובדת

לא לתקן ולא לנחם, לשקף ולעצור, משהו בסגנון, אתה מרגיש ככה עכשיו, ואז שתיקה

הילד לא מקבל ויכוח ולא מקבל הצלה, הוא מקבל מקום, וזה הדבר היחיד שמוריד לו את הצורך להגן על העמדה

ואז, ורק אחר כך, מגיע החלק שמשנה משהו, לא מילים, משימה

למה משימה עובדת ושיחה לא

שיחה מבקשת מהילד להאמין למישהו אחר, משימה נותנת לו לראות בעצמו, וילד שכבר החליט על עצמו משהו רע לא מאמין לאף אחד חוץ מלעיניים שלו

המשימה צריכה שלושה תנאים, קשה מספיק כדי שההצלחה תיחשב, מוגדרת מספיק כדי שיידע מתי סיים, ובעלת תוצאה שאפשר להחזיק ביד

התנאי השלישי קריטי, כי כשההצלחה מופשטת הילד תלוי במבוגר שיאשר לו, וכשהיא מונחת מולו הוא לא צריך אישור מאף אחד

מה לחפש במסגרת

לא כמה מדברים על ביטחון, אלא כמה הילד עושה, מסגרת שמבוססת על מעגלי שיתוף ומשחקי תפקידים תעזור לילד שכבר מוכן לנסות, ותשאיר במקום את מי שלא

לשאול מה הילד יוצא איתו פיזית בסוף מפגש, ואם התשובה היא תחושה טובה, זה לא מספיק

ולשאול מי מתקן כשילד נתקע, אם המדריך מתקן במקומו, שילמתם על תוצר ולא על תהליך

שאלות שהורים שואלים

אז אין טעם לדבר עם הילד על ביטחון עצמי?
יש טעם לדבר איתו על מה שהוא מרגיש, אין טעם להתווכח איתו על כמה הוא שווה, שיחה פותחת דלת והתנסות היא זו שנכנסת דרכה

מה עושים כשילד אומר את זה כל יום?
אמירה שחוזרת יומיומית היא סימן להתקבעות ולא למצב רוח, שם כדאי לשלב מסגרת שבה הוא מתנסה בפועל, ואם יש סימני מצוקה נוספים להיוועץ באיש מקצוע

מגיל כמה אפשר להתחיל?
אנחנו עובדים עם גילאי 8 עד 14, זה הגיל שבו הילד מגבש את הסיפור שהוא מספר לעצמו על עצמו, ולכן ההשפעה שם הגדולה ביותר

שלכם, מרסל רביבו, בייקידס – העצמה פוגשת אפייה

הילד שלכם בגילאי 8 עד 14?

תוכנית ההעצמה של בייקידס עובדת בקבוצות קטנות, פעם בשבוע אחר הצהריים, עם תוצאה שהילד מחזיק ביד בסוף כל מפגש.

לפרטים על תוכנית ההעצמה

נציג מהצוות של מרסל יחזור אליכם עם כל הפרטים.

מוזמנים לשתף את המאמר עם חברים או בני משפחה

מרסל רביבו

מרסל

הילד שלי לא יוצא מהחדר, מה מושך אותו החוצה ומה לא