הוא יותר טוב ממני בזה, תמיד מחמיאים לה, לא לי, למה אני לא יכול להיות כמוהו, אם שמעתם משפטים כאלה בבית, אתם פוגשים את אחת התופעות הנפוצות והעדינות בהורות, השוואה בין אחים.
הנטייה הראשונה של הורים היא לנסות לעצור את ההשוואה, אל תשווה את עצמך, כל ילד מיוחד, אבל זה כמעט אף פעם לא עובד, וכדאי להבין למה.
מנסים לעצור משהו טבעי
כשהורה אומר לילד אל תשווה את עצמך לאח שלך, הוא מבקש מהילד דבר כמעט בלתי אפשרי, השוואה היא חלק טבעי מההתפתחות, ילד בונה את התמונה של עצמו דרך הסביבה, הוא מסתכל סביב ושואל איפה אני ביחס לאחרים.
כשהאחרים האלה הם האחים שלו, שגרים איתו באותו בית, ההשוואה הופכת יומיומית ובלתי נמנעת, לבקש מילד להפסיק להשוות זה כמו לבקש ממנו להפסיק לשים לב לעולם, זה לא יקרה.
זה החלל שאף אחד לא מדבר עליו, הפתרון הוא לא לעצור את ההשוואה, הפתרון הוא לתת לכל ילד מקום אחד שבו הוא לא צריך להשוות, כי הוא פשוט שלו.
מתי השוואה הופכת למסוכנת
השוואה של יכולת היא לא הבעיה, אחי מהיר ממני בריצה זאת עובדה, והיא בסדר, הבעיה מתחילה כשהילד מסיק מההשוואה מסקנה על הערך שלו, לא אחי מהיר ממני, אלא אני שווה פחות.
הקפיצה הזאת, מהשוואה של יכולת להשוואה של ערך, היא בדיוק מה שמוביל לדימוי עצמי נמוך, וזה מה שצריך לשים לב אליו, ילד שמשווה את עצמו כל הזמן הוא לרוב ילד שעדיין לא מצא תחום שבו הוא מרגיש מי שאני, כשאין לו עוגן כזה, הוא מחפש את הערך שלו דרך השוואה, וזאת קרקע לא יציבה.
מה הורים עושים בלי לשים לב
לפעמים, בלי כוונה, אנחנו מזינים את ההשוואה, תראה איך אחיך מסדר את החדר, למה את לא רגועה כמו אחותך, גם כשזה נאמר כדי לעודד, הילד שומע מסר אחר, אתה לא מספיק כמו שאתה.
גם מחמאות יכולות להזין השוואה, כשאומרים לילד אחד שוב ושוב הוא הספורטיבי, ולשני הוא החכם, אנחנו מחלקים תפקידים, וילד שקיבל תפקיד מתחיל להאמין שזה כל מה שהוא, ושהתחום של האח חסום בפניו.
הדרך לצאת מזה היא לא להפסיק להחמיא, זה לתאר מאמץ ותהליך, לא לתייג תכונה, במקום אתה חכם, אפשר להגיד ראיתי כמה השקעת בזה, מאמץ שייך לכל ילד, תכונה מרגישה כמו תפקיד קבוע.
כל ילד צריך תחום משלו
הדבר היחיד שבאמת מרגיע השוואה בין אחים, הוא שלכל ילד יהיה תחום משלו, מקום אחד שבו הוא לא משווה את עצמו לאף אחד, כי זה פשוט שלו.
כשלילד יש תחום כזה, משהו משתנה, הוא כבר לא צריך את התחום של האח, כי יש לו את שלו, הביטחון שהוא צובר במקום אחד מקרין גם על שאר התחומים, הוא יכול להגיד אחי טוב בכדורגל, ולי יש את האפייה שלי, ולהגיד את זה בלי כאב.
איך זה עובד בתוכנית ההעצמה
אחד הדברים שאנחנו רואים שוב ושוב בתוכנית ההעצמה של בייקידס, הוא ילדים שמגיעים מתוך דינמיקה של השוואה במשפחה, ומוצאים במטבח מקום שהוא רק שלהם.
הקבוצה בתוכנית מורכבת מילדים מבתים שונים, וזה משמעותי, הילד לא נמצא ליד האח שלו, הוא נמצא במרחב חדש, שבו אף אחד לא מכיר אותו דרך ההשוואה הביתית, כאן הוא לא האח של, הוא פשוט הוא.
האפייה עצמה מאפשרת לכל ילד למצוא את הקול שלו, אחד מדייק במדידות, אחד יצירתי בעיצוב, אחד טוב בעבודת צוות, אין כאן מקום ראשון ומקום שני, יש מגוון, וכשילד מגלה במה הוא טוב, הוא לוקח את התגלית הזאת הביתה.
שאלות שהורים שואלים
למה הילד שלי כל הזמן משווה את עצמו לאח? השוואה היא חלק טבעי מההתפתחות, ילד שמשווה הרבה הוא לרוב ילד שעדיין לא מצא תחום משלו שבו הוא מרגיש בטוח.
איך מפסיקים השוואה בין אחים? לא מפסיקים אותה, כי היא טבעית, מחלישים אותה, על ידי כך שנותנים לכל ילד תחום משלו ונמנעים מהשוואות גם חיוביות.
האם מחמאות יכולות להזיק? מחמאה שמתייגת תכונה, כמו הוא החכם והוא הספורטיבי, מחלקת תפקידים, עדיף להחמיא על מאמץ ותהליך, ששייכים לכל ילד.
מקום ששייך רק לו
השוואה בין אחים לא נעלמת ביום אחד, אבל היא נחלשת מאוד כשכל ילד יודע שיש לו מקום ששייך רק לו, הרגע שבו ילד חוזר הביתה עם עוגה שהוא הכין ומציג אותה בגאווה, הוא רגע שבו הוא לא משווה, יש לו משהו משלו, והמשהו הזה שלם.
מוזמנים לשתף את המאמר עם חברים או בני משפחה
מרסל
