זה לא מה שהייתם מצפים לשמוע מהילד שלכם בגיל 12.
"אני לא רוצה ללכת." "לא מעניין אותי." "לא מכיר שם אף אחד." ולפעמים — סתם שתיקה, וסירוב שלא מסביר את עצמו.
ההורה עומד מולו ולא בטוח מה לעשות: לדחוף? להרפות? להמתין?
מה בדרך כלל עומד מאחורי הסירוב
חשש מהלא-מוכר. לא עצלות — אלא מוח שמגן על עצמו מפני מצב שאין לו מפה אליו.
עייפות חברתית. ילדים בגיל הזה לפעמים מותשים מהקצב החברתי של בית הספר ורוצים שקט — לא עוד "להיות עם אנשים".
ביטחון עצמי שצריך חיזוק. כשילד לא בטוח שהוא "מספיק טוב" למצב חדש — הדרך הכי בטוחה היא לא להגיע.
ניסיון עבר שלא היה טוב. פעם אחת שלא הרגיש שייך — ומספיקה להפוך להכללה.
מה עוזר — ומה לרוב לא
לא עוזר: לשכנע עם לוגיקה ("תנסה, מה יכול לקרות?"). להשוות לאחרים. לחץ ישיר שהופך את הסירוב לעמדה שיש להגן עליה.
עוזר: מצב שבו הכניסה לא מרגישה כמו "להיות חשוף". מצב עם מבנה ברור — הילד יודע מה יקרה, מה תפקידו. מצב שבו יש עשייה, לא רק "היה עם אנשים".
למה עשייה משותפת פותחת ילדים שנסגרים
כשיש משהו לעשות בידיים — השיחה קורית מהצד. לא צריך "להיות חברותי". הבצק, הטעות הקטנה, התוצאה שיצאה — הם יוצרים נושאי שיחה שלא מחייבים מאמץ חברתי מודע.
זה אחד הדברים שהורים מדווחים עליהם אחרי תוכנית ההעצמה של בייקידס: ילד שסירב לצאת — חזר ושאל מתי המפגש הבא.
אם זה מדבר אליכם — נציגה מהצוות של מרסל תשמח להסביר על התהליך.
שאלות נפוצות
מה אם הילד מסרב גם לנסות את התוכנית?
זה קורה. לפעמים מדברים על זה איתו ומחכים. לפעמים הוא מגיע בהיסוס ומופתע. נציגה מהצוות יכולה לשוחח איתכם על איך לגשת לזה.
האם אפשר להירשם באמצע שנה?
התוכנית נפתחת אחת לחודשיים — מוזמנים לפנות אלינו בעמוד התוכנית.
מה אם הוא ינסה ולא יאהב?
זה חלק מהתהליך. אבל רוב הילדים שמגיעים בספק — לא עוזבים כך.
שלכם, מרסל רביבו, בייקידס — העצמה פוגשת אפייה.
