השינוי האחד שגרם לילד לבקש לחזור, בלי שגררו אותו

ילד לא מקשיב בגילאי 8 עד 14 הוא לרוב ילד מנותק ולא ילד מתנגד, הוא שמע אתכם, הוא פשוט הפסיק להאמין שיש טעם להגיב, כי כל תגובה שלו בעבר נגמרה באותו מקום

אמא ישבה מולי ואמרה משפט שאני שומעת הרבה, אני מרגישה שאני מדברת אל קיר, הוא לא עונה, לא מתווכח, לא כלום

שאלתי אותה שאלה אחת, מתי הפעם האחרונה שהוא ביקש לחזור למשהו מיוזמתו, היא חשבה רגע ולא מצאה, וזאת הנקודה, הבעיה לא הייתה בהקשבה, היא הייתה בכך שכבר מזמן שום דבר לא היה שלו

שני ילדים שנראים אותו דבר ומגיבים הפוך

ילד מתנגד מתווכח, מנהל משא ומתן, כועס אחרי עונש, ומספר כשמשהו מצליח לו, יש לו יוזמה משלו גם אם היא מעצבנת אתכם

ילד מנותק שותק או אומר אוקיי ולא זז, נמנע מקשר עין, אדיש אחרי עונש, ומקטין כשמשהו מצליח לו, ליוזמה משלו כמעט אין זכר

הראשון הוא בעיית גבולות ומטפלים בה בגבולות, השני הוא בעיית משמעות, ושם גבולות רק מעמיקים את הבור, רוב ההורים שמגיעים אליי מטפלים בילד השני בכלים של הראשון, ואז מתאכזבים שזה לא עובד

למה עונשים ותמריצים לא מזיזים ילד מנותק

עונש עובד על ילד שרוצה משהו ומפחד לאבד אותו, תמריץ עובד על ילד שרוצה משהו ומאמין שהוא יכול להשיג אותו

ילד מנותק לא נמצא באף אחת מהמשבצות, הוא לא מפחד לאבד כי הוא כבר לא מחזיק, והוא לא מאמין שיצליח כי הוא כבר הפסיק לבדוק

אפשר להעלות את עוצמת העונש והוא ימשיך לא להגיב, וזה נראה מבחוץ כמו חוצפה, זו לא חוצפה, זו כניעה שקטה

מה כן מזיז ילד כזה

לא שיחה, שיחה מבקשת מהילד להסביר את עצמו, וזה בדיוק מה שאין לו, הוא לא יודע להגיד למה הוא לא מגיב, הוא רק יודע שאין טעם

מה שמזיז זה רצף של שלושה דברים, משימה שהיא שלו ולא של אף אחד אחר, אף אחד שלא מציל אותו באמצע, ותוצאה שהוא רואה בעיניים בסוף

הרצף הזה עוקף את הדיבור, הילד לא צריך להאמין למישהו שאומר לו שהוא מסוגל, הוא רואה את זה מונח מולו על השיש

אחרי שתים עשרה שנה עם ילדים שאיבדו את האמון בעצמם, זה הדבר היחיד שראיתי שמחזיר יוזמה, ובבייקידס בניתי את תוכנית ההעצמה בדיוק סביב זה, קבוצה קטנה של ילדים בגילאי 8 עד 14, ותוצאה שהילד מחזיק ביד בסוף כל מפגש

ההורה בדרך כלל לא מזהה את השינוי בבית מיד, הוא מזהה אותו ברגע שהילד מבקש לחזור בלי שביקשו ממנו

שאלות שהורים שואלים

האם ילד שלא מקשיב זקוק לגבולות חזקים יותר?
תלוי איזה ילד, ילד מתנגד כן, וגבולות ברורים ועקביים יעזרו לו, ילד מנותק לא, ואצלו הידוק גבולות בדרך כלל מגביר את השתיקה

מגיל כמה זה מפסיק להיות שלב ומתחיל להיות דפוס?
סביב גיל 8 הילד כבר מחזיק דעה יציבה על עצמו, מהגיל הזה חוסר תגובה שנמשך חודשיים ומופיע בכמה מקומות במקביל הוא כבר דפוס ולא שלב

הילד מקשיב בבית ספר ולא בבית, מה זה אומר?
לרוב שהוא מתפקד במקום שיש בו מבנה ברור ומתפרק במקום שבו הציפיות ממנו מעורפלות, זה לא נגדכם, זה סימן שהוא צריך מסגרת מוגדרת יותר

שלכם, מרסל רביבו, בייקידס – העצמה פוגשת אפייה

מוזמנים לשתף את המאמר עם חברים או בני משפחה