אמא יקרה,
לפני שאני כותבת את המכתב הזה, אני צריכה להגיד לך משהו, אני לא יודעת את שמך, אני לא יודעת את שם הילד שלך, אבל אני יודעת איך נראים הבקרים שלך כי ראיתי אותם בעיניים של אמהות אחרות בשיחת היכרות, ואני רוצה לכתוב לך כי לפעמים מה שמרגיע אמא זה לא עצה, זה לדעת שמישהי אחרת מבינה
הילד שלך לא רוצה ללכת לבית ספר, זה אומר שאחרי שעון מעורר חמש פעמים, אחרי הוויכוח על המכנסיים, אחרי שהוא ביקש להישאר בבית, ואחרי שאמרת לו שצריך וזה לא ניתן למשא ומתן, הוא נכנס למכונית בוכה או בשתיקה כבדה, וכל הדרך לבית ספר את חושבת אם עשית את הדבר הנכון
אני רוצה לעזור לך לחשוב על זה אחרת
זה לא תמיד מה שאת חושבת
בית ספר זה לא רק לימודים, זה מערכת חברתית מורכבת מאוד, וילדים מסרבים ללכת לבית ספר מ-7 סיבות שונות, רק אחת מהן היא חרדה אמיתית, השאר הן דברים אחרים שלעיתים פשוטים יותר לטיפול
יש ילדים שלא רוצים בגלל שיש בכיתה ילד אחר שהם מפחדים ממנו, יש ילדים שלא רוצים בגלל שלא הצליחו להבין משהו בשיעור והם מתביישים, יש ילדים שלא רוצים בגלל שמשהו בבית קורה והם פוחדים שאם הם יצאו זה יקרה בלעדיהם, ויש ילדים שפשוט כל הבוקר בבית רגוע יותר מבית ספר עמוס
לפני שאת מאבחנת את הילד שלך, את צריכה לדעת באיזו קטגוריה הוא נמצא, ואת היחידה שיכולה לזהות
השאלה שאני הייתי שואלת אותו
לא "למה אתה לא רוצה ללכת", זאת שאלה גדולה מדי שילד לא יודע איך לענות עליה
הייתי שואלת, "מה הדבר הראשון שאתה עושה בבית ספר בבוקר אחרי שאתה נכנס לכיתה", התשובה לזה אומרת לי משהו, ילד שאומר "תולה את הילקוט", זה ילד שעוד בנייטרל, ילד שאומר "מסתכל מי הגיע", זה ילד שאחראי לתפיסה שלו את היום על הילדים, וילד שאומר "נכנס לכיסא ומתחיל לחכות שיגמר", זה ילד שהבעיה היא בכיתה לא בחברים
ההבדלים הקטנים בתשובות לפעמים מוליכים לכל הסיפור
מה אני הייתי עושה הבוקר
לא הייתי מבטלת את התביעה ללכת, ילד שאמא מוותרת לו על בית ספר פעם אחת, לומד שזאת אופציה, ואז זה הופך לדגם, אבל הייתי משנה את הבוקר עצמו
הייתי קמה 10 דקות לפני שאני מעירה אותו, מכינה לו ארוחת בוקר שאת יודעת שהוא אוהב באמת, ולא מדברת על בית ספר עד שאני מוכנה לצאת, גם אם הוא מתחיל לדבר על זה, הייתי אומרת לו, "אנחנו נחשוב על זה אחרי שאוכלים", הילדים בגיל הזה צריכים אנרגיה גופנית לפני שהם יכולים להרגיש פחות חרדה, אוכל מרגיע יותר מהרצאות
למה אני כותבת לך ולא נותנת לך פתרון
כי הפתרון תלוי בקטגוריה של הילד, ואת היחידה שיודעת באיזו הוא, אבל אני יכולה להגיד לך משהו אחד שאני יודעת אחרי 12 שנה עם ילדים בפנימייה ועוד 4 שנים בבייקידס, ילד שלא רוצה ללכת לבית ספר, בקושי פעם אחת זה בגלל "תרבות פנים" של בית ספר, כמעט תמיד יש משהו אחד ספציפי, ואת תוכלי למצוא אותו אם תפסיקי לחפש את הכל
אני לא יודעת מה את עוברת הבוקר, אבל אני יודעת שאת לא לבד, ואם זה ממשיך שבוע נוסף או שניים בלי שיפור, אל תחכי, דברי עם המורה, דברי עם יועצת בית ספר, ולפעמים דברי עם פסיכולוגית של ילדים
זה לא חולשה לפנות לעזרה, זה אחריות
באהבה, מרסל
מאמר קשור שכדאי לקרוא: ילד שלא מקשיב, מה מסתתר מאחוריו ולמה עונשים לא פותרים את זה
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
מוזמנים לשתף את המאמר עם חברים או בני משפחה
מרסל
