מתנה לעובדים עם משמעות, המבחן היחיד שאני מכירה

מתנה לעובדים עם משמעות היא מתנה שהעובד מספר עליה למישהו מחוץ לעבודה, זה המבחן היחיד, אם היא נשארה בתוך המשרד היא הייתה מוצר, ואם היא הגיעה לשולחן בבית היא הייתה חוויה

כשאני יושבת עם מנהלת רווחה, אני שואלת אותה שאלה אחת לפני הכל, מה את רוצה שיקרה למחרת, התשובות מגלות מיד אם היא מחפשת מוצר או משמעות

למה מתנות טובות מרגישות ריקות

כי הן עונות על השאלה מה נתנו, ולא על השאלה מה זה עשה, תלוש למאה שקלים הוא מתנה הגיונית לחלוטין, והוא גם בדיוק מה שכל חברה אחרת נתנה

עובד שמקבל תלוש מבין שחשבו עליו, עובד שמקבל חוויה מבין שהשקיעו בו, וההבדל הזה הוא כל הפער בין הוצאה לבין השקעה

ויש עוד דבר שמנהלות רווחה מגלות מאוחר, מתנה שנצרכת לבד לא מייצרת שום שיחה בצוות, ומתנה שכולם עברו יחד מייצרת שפה משותפת לשבועות

שלושה דברים שהופכים מתנה למשמעותית

הראשון, העובד עושה משהו ולא רק מקבל, ברגע שיש פעולה יש זיכרון, וזיכרון הוא מה שנשאר אחרי שהמוצר נגמר

השני, יש תוצר, משהו שאפשר לצלם ולהראות, זה נשמע שולי וזה הדבר שהכי מייצר את הסיפור

השלישי, המשפחה בתמונה, כשהמתנה מגיעה הביתה והילדים משתתפים בה, העובד לא מספר על מה שהחברה נתנה לו, הוא מספר על מה שהחברה נתנה למשפחה שלו, וזה משהו אחר לגמרי

איך זה נראה בפועל

בסדנת אפייה בזום החומרים מגיעים לבית של כל עובד מספר ימים לפני המועד, וכבר החבילה על השיש מייצרת ציפייה

ביום עצמו העובד עומד במטבח שלו, לפעמים עם ילד לידו, ובסוף שעה וחצי יש תוצר על התבנית

מכאן הסיפור כבר לא בשליטת החברה, והוא ממשיך בערב בארוחה, וזה בדיוק הרגע שבו תקציב רווחה הופך לתחושת שייכות

ומה עם העומס עליכן

זו השאלה שמנהלות רווחה שוכחות לשאול ומשלמות עליה, פעילות שמצריכה מכן לאסוף כתובות, לארוז, לחלק ולתאם, גוזלת שבוע עבודה

ספק שלוקח על עצמו את השילוח לכל עובד ואת התיאום מוריד מכן את כל השכבה הזאת, ואתן מעבירות רשימת כתובות וזהו

שאלות שמנהלות רווחה שואלות

מה עושים עם עובדים שגרים בפריפריה?
בפורמט מקוון זה לא משנה, החומרים נשלחים לכתובת הפרטית של כל עובד והמפגש עצמו בזום, פיזור גיאוגרפי מפסיק להיות שיקול

כמה זמן מראש צריך לתאם?
כדי שהחומרים יגיעו בזמן לכולם, כדאי לתאם לפחות שלושה שבועות מראש, ובעונת החגים אפילו מוקדם יותר

האם עובד יכול להשתתף עם הילדים שלו?
כן, וזה בדרך כלל מה שהופך את הפעילות לזכורה, המשפחה הופכת לחלק מהחוויה במקום לצפות בה מהצד

שלכם, מרסל רביבו, בייקידס – העצמה פוגשת אפייה

מוזמנים לשתף את המאמר עם חברים או בני משפחה