פחדים אצל מתבגרים, מתי זה נורמלי ומתי כדאי לשים לב

מתבגר כמעט אף פעם לא יגיד לכם "אני מפחד". הוא יגיד "לא בא לי", "זה מיותר", או פשוט לא יגיד כלום ויימנע. פחדים אצל מתבגרים מתחפשים לדברים אחרים, וזה מה שהופך אותם לקשים יותר לזיהוי מפחדים של ילדים קטנים.

איך פחד נראה אצל מתבגר

במקום בכי או היאחזות, אתם רואים הימנעות. מתבגר שמפחד מכישלון חברתי פשוט לא יירשם לפעילות. מי שמפחד מביקורת פשוט לא יגיש עבודה בזמן. הפחד שם, רק לבוש בבגדים אחרים.

ההבדל בין דאגה רגילה לפחד שצריך תשומת לב

דאגה רגילה חולפת, גם אם היא חוזרת מדי פעם. פחד שדורש תשומת לב הוא כזה שמכתיב התנהגות באופן קבוע, שגורם למתבגר להימנע ממשהו חשוב לו, או שמלווה בגוף, כאבי בטן, קושי בשינה, חוסר תיאבון.

מה עוזר בלי ללחוץ עוד יותר

הדבר הכי חשוב הוא לא לנסות לפתור את הפחד במקום המתבגר. במקום "אין ממה לפחד" נסו "אני רואה שמשהו קשה לך פה, ספר לי". זה נותן לו מרחב לדבר בלי להרגיש שהוא צריך להצדיק את עצמו.

למה זה מחמיר דווקא בתחילת שנה

כיתה חדשה, מבחנים, ציפיות חדשות מהמורים, כל אלה מגבירים בדיוק את סוגי הפחד שהכי מטרידים מתבגר, פחד מכישלון ופחד מהערכה חברתית. אם המתבגר הראה סימני הימנעות כבר בסוף השנה שעברה, כדאי לצפות שהם יתחזקו קצת בשבועות הראשונים של השנה החדשה, וזה לא סימן שמשהו הידרדר פתאום.

מה לא לעשות, גם אם זה מפתה

אל תשוו אותו לאחים או לחברים שנראים בטוחים יותר. "תראה את אחיך, הוא לא מפחד מכלום" רק מגביר בושה ומרחיק את המתבגר מלשתף בפעם הבאה. הפחד לא נעלם מהשוואה, הוא רק הופך לסוד ששומרים יותר טוב.

שאלות ותשובות

איך מבדילים בין ביישנות רגילה לפחד חברתי אמיתי?

ביישנות היא נטייה כללית, פחד חברתי הוא כזה שגורם להימנעות ממשי ממצבים חשובים, כמו לא להיכנס לכיתה או לא להשתתף בפעילות שהמתבגר בעצם רוצה בה.

מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

כשההימנעות נמשכת כמה חודשים, פוגעת בתפקוד היומיומי, ולא משתפרת גם אחרי שיחות תומכות בבית.

איך מתחילים שיחה עם מתבגר שלא מדבר בכלל?

לא בשיחה פנים מול פנים. תוך כדי פעילות משותפת, נסיעה ברכב, או משהו עם הידיים, זה קל יותר למתבגר לפתוח את הפה.

מוזמנים לשתף את המאמר עם חברים או בני משפחה