אני רוצה לפתוח במשהו שאולי יפתיע, ילד ביישן אינו ילד פגום שצריך לתקן, הוא ילד שמגיע עם מערכת עצבים שעובדת קצת שונה, קולטת יותר רעש מהסביבה ולכן זקוקה ליותר זמן לפני שהיא מרגישה בטוחה להיכנס למצב חברתי חדש, ברוב המקרים אנחנו ההורים מגיבים לביישנות הזו בפאניקה, ובפאניקה הזו אנחנו בעצם מחמירים את הבעיה.
כשאני פוגשת הורה שמתאר את הילד שלו כביישן, אני שואלת שאלה אחת פשוטה, מה בדיוק קורה כשהילד נכנס למצב חברתי חדש, ברוב המקרים מתגלה שהילד לא פוחד מאנשים אלא פוחד מהרגע הראשון, החשיפה הראשונה, ברגע שהוא עובר אותה ומוצא נקודת אחיזה, הוא מתפקד הרבה יותר טוב ממה שההורים חשבו.
התיוג שפוגע יותר מהביישנות עצמה
אחד הדברים שאני רואה הכי הרבה, ושהוא כואב לי במיוחד, הוא איך ההורה מציג את הילד בפני אחרים, הוא ביישן, הוא כזה שלא מדבר, תגידי שלום, תתגברי על זה, התיוג הזה קורה מול הילד עצמו, והוא משנה את מי שהוא חושב שהוא, ילד ששומע כל הזמן שהוא ביישן מתחיל להתנהג לפי ההגדרה הזו כאילו היא זהות קבועה ולא תכונה שיכולה להשתנות.
כשההורה מוריד את התיוג ומחליף אותו בתיאור של מצב, הוא עדיין לא מרגיש בנוח כאן, קרה דבר מעניין, הילד מתחיל לשמוע שיש לו אפשרות להשתנות בהתאם למצב, ולא זהות קבועה שדבוקה בו, זה שינוי קטן בשפה שעושה הבדל גדול בתהליך הפנימי של הילד עם עצמו.
הורים שואלים אותי הרבה אם יש הבדל בין ילד ביישן לילד שסובל מחרדה חברתית ממשית, וההבדל חשוב, ילד ביישן מתחמם לאט אבל בסופו של דבר מתפקד ברוב המצבים, ילד עם חרדה חברתית נמנע לחלוטין וסובל פיזית מהמחשבה על המצב החברתי עצמו, בחילה, כאבי בטן, סירוב מוחלט להגיע, ההבדל הזה חשוב כדי לדעת מתי מספיק זמן וסבלנות ומתי צריך גם עזרה מקצועית נוספת שתלווה את הילד לאורך הדרך.
מה בפועל עוזר ומה רק מגדיל את הלחץ
דחיפה ישירה, תגיד שלום, לכי לשחק איתם, בדרך כלל עושה את זה גרוע יותר כי היא מוסיפה עליו עוד עומס של הערכה חברתית בזמן שהוא כבר מתמודד עם עומס חושי, מה שעוזר הוא חשיפה הדרגתית וחזויה, הכנה קצרה לפני מצב חברתי, ידיעה מה הולך לקרות, ומשימה קטנה וממוקדת שאינה דורשת ממנו לככב חברתית מהרגע הראשון.
משימה משותפת עם ילד אחר, כזו שיש בה מוקד חיצוני ברור ולא רק שיחה פתוחה, עוזרת במיוחד לילדים ביישנים, כי השיחה קורית דרך העשייה ולא צריכה להתחיל מהאפס, כשיש בלילה או קינוח שצריך להכין יחד, הילד הביישן מוצא את עצמו מדבר על המשימה בלי לשים לב שהוא בכלל יצר קשר חברתי.
עוד דבר שחשוב לזכור, ילד ביישן לא בהכרח רוצה פחות קשר חברתי מילדים אחרים, הוא פשוט צריך דרך גישה שונה אליו, לפעמים ההורים מניחים שהילד מעדיף להיות לבד כי הוא לא מבקש להצטרף, אבל כשבודקים לעומק מתגלה שהוא רוצה מאוד להיות חלק, רק לא יודע איך להיכנס לתוך הקבוצה בלי הרגשה של חדירה, ואז ליווי עדין ברגע הכניסה עושה הבדל גדול מאוד שלא היה נראה מבחוץ.
בתוכנית ההעצמה של בייקידס אני רואה את זה שוב ושוב, ילדים שמגיעים שקטים ונצמדים להורה בכניסה, ותוך כמה מפגשים מוצאים את עצמם מדברים עם ילד אחר על מה שהם מכינים, לא כי מישהו דחף אותם, אלא כי המשימה המשותפת נתנה להם סיבה לדבר שלא דרשה מהם לפתוח שיחה מהאפס.
הביישנות לא תמיד נעלמת וזה בסדר, יש ילדים שיישארו יותר שקטים מילדים אחרים לאורך כל החיים, המטרה שלנו כהורים לא היא להפוך אותם לילדים חברתיים אחרים, אלא לתת להם כלים להתמודד עם מצבים חדשים בלי שהביישנות תמנע מהם לחיות חיים מלאים.
להעמקה נוספת בנושא, מוזמנים לקרוא גם את ילד ביישן: מה קורה כשהתווית נדבקת אליו בבית הספר.
שאלות שהורים שואלים
מתי ביישנות אצל ילדים הופכת לדבר שדורש התייחסות מקצועית?
כשהילד נמנע לחלוטין ממצבים חברתיים, לא רק מרגיש לא בנוח אלא פשוט מסרב להשתתף בהם לאורך זמן, וכשהימנעות הזו משפיעה על תפקוד יומיומי כמו בית ספר או פעילויות בסיסיות, זה הרגע לבדוק את זה עם איש מקצוע ולא רק לחכות שזה יעבור מעצמו.
האם ילד ביישן יישאר כזה כל החיים?
לא בהכרח, רבים מהילדים שהיו ביישנים בילדות מוצאים לעצמם בגיל מאוחר יותר דרכים להרגיש בנוח במצבים חברתיים מסוימים ולא באחרים, הנטייה הטבעית נשארת אבל הכלים להתמודד איתה משתכללים עם הזמן והתנסות.
איך עוזרים לילד ביישן במצב חברתי לא מתוכנן, כמו מסיבה פתאומית?
לא דוחפים אותו לתוך הקבוצה, נותנים לו כמה דקות לצפות מהצד ולהתרגל לסביבה, ואם אפשר מוצאים לו תפקיד קטן וברור בתוך האירוע, כמו לעזור בהגשה, שנותן לו עוגן ברור ולא מצב חברתי פתוח שדורש ממנו להתמודד מול חוסר ודאות.
שלכם, מרסל רביבו, בייקידס – העצמה פוגשת אפייה.
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
הילד שלכם בגילאי 8 עד 14?
תוכנית ההעצמה של בייקידס עובדת בקבוצות קטנות, פעם בשבוע אחר הצהריים, עם תוצאה שהילד מחזיק ביד בסוף כל מפגש.
לפרטים על תוכנית ההעצמהנציג מהצוות של מרסל יחזור אליכם עם כל הפרטים.
מוזמנים לשתף את המאמר עם חברים או בני משפחה
מרסל
