3 דברים שאומרים על ילד ביישן שאני לא מסכימה איתם

יש דברים שכותבים על ילד ביישן בספרים, באתרי הורות, ובקבוצות פייסבוק של אמהות, וחלק מהדברים האלה אני לא מסכימה איתם, אני יודעת שזה לא נימוסי להגיד את זה ככה, אבל אם אני לא אגיד, הורים ימשיכו לעשות דברים שגורמים נזק, גם אם הם מתכוונים לטוב

לא כל ילד ביישן זקוק לאותו הדבר, אבל יש 3 עצות שהשתמשו בהן יותר מדי על ילדים שלא היו צריכים אותן, ואני רואה את התוצאות אצלי במטבח כשהילדים מגיעים

עצה ראשונה, "צריך לדחוף אותו לחברה"

זה אומר בדרך כלל, לרשום אותו לפעילויות אחר הצהריים, לתאם פגישות עם ילדים מהכיתה, לבקש מהמורה לשבץ אותו ליד ילדים שהוא יוכל להתחבר איתם, הכוונה טובה, התוצאה לפעמים הפוכה

ילד ביישן שדוחפים אותו לסיטואציות חברתיות חוזרות, מקבל הוכחה אחרי הוכחה שהוא לא טוב בזה, כי הוא נכנס לא מוכן, נשבר, ויוצא עם עוד שכבת חוסר ביטחון

מה שכן עובד, זה לבחור סיטואציה חברתית אחת, מובנית, קטנה, ולתת לילד להצליח בה לפני שמוסיפים עוד, ההצלחה הזאת היא הדלק להתקדמות, לא המספר של ניסיונות

עצה שנייה, "אל תזכירי לפני אחרים שהוא ביישן, זה מחזק אצלו את התווית"

הדעה הזאת נכונה חלקית, ומסוכנת חלקית

נכון שאי אפשר לקרוא לילד "ביישן" באוזניו של אחרים כל הזמן, אבל לא נכון להפסיק להזכיר שזה שלב, יש הבדל ענק בין "הוא ביישן" כתווית, לבין "הוא צריך זמן להיכנס" כתיאור

הילדים הקטנים צריכים שמי שיש מולם יבין שלא צריך לדבר אליהם בעוצמה, ההורה שלא אומר כלום, גורם לזרים להניח שהילד פשוט מתנהג רע, וזה הופך את הסיטואציה גרועה יותר

מה שאני אומרת להורים, אל תקראו לו ביישן, תקראו לזה "ילד שצריך זמן להיכנס לקבוצה חדשה", זה תיאור ולא תווית, וזה גם נכון

עצה שלישית, "ילד צריך להיות חברתי כדי להצליח בחיים"

אני לא יודעת מי המציא את זה, אבל זה אחד הדברים הכי מזיקים שאומרים להורים של ילד ביישן

יש ילדים ביישנים שיגדלו להיות אנשים מצליחים מאוד שיש להם 3 חברים קרובים ולא 30 מכרים, ויש להם קריירה משמעותית בלי להיות אישיות חיצונית בולטת, החיים מלאים בהם

מה שילד ביישן צריך לדעת זה לא להיות יותר חברתי, אלא לדעת איך לתקשר במצבים שהוא חייב, ראיון עבודה, פגישה אצל הרופא, שיחה עם מורה, אלה מיומנויות, לא תכונות, ואפשר ללמד אותן בלי לדרוש מהילד להיות מישהו אחר

למה אני כותבת את זה דווקא עכשיו

כי אני רואה את הילדים האלה מגיעים אליי אחרי שעברו את כל המסלול של עצות סטנדרטיות, וכשהם מגיעים, חלק מהם כבר מאמינים שיש בהם משהו פגום, מה שאני צריכה לעשות הוא לא ללמד אותם להיות חברתיים, אלא לעזור להם להבין שהם לא פגומים מלכתחילה

אחרי 4 שנים של בייקידס, ראיתי ילדים ביישנים שמצאו את עצמם בקבוצה הקטנה שלי, ולא בגלל שהפכתי אותם לחברתיים, בגלל שגיליתי להם שהם בסדר כמו שהם

מה שאני מבקשת מההורה של ילד ביישן, הוא לא להוסיף עוד עצה, אלא להפסיק לנסות לתקן

הילד שלכם לא שבור

מוזמנים לשתף את המאמר עם חברים או בני משפחה