יש הבדל שקשה להסביר במילים בין ילד שיודע לתאר את עצמו בחיוב, ובין ילד שבאמת מרגיש ערך פנימי, ילד עם דימוי עצמי נמוך לעיתים יודע בדיוק אילו מילים לומר כשמבקשים ממנו, אני בסדר, אני מצליח, אבל המילים האלה לא נוגעות בשום מקום פנימי אמיתי, הן נשמעות כמו שיעור שהוא למד בעל פה ולא כמו אמונה.
הבנתי עם השנים שדימוי עצמי לא נבנה מתוך הסבר אלא מתוך ראיה, ילד צריך לראות בעיניים שלו שהוא יצר דבר אמיתי, שהוא השפיע על משהו בעולם, שלפני המשימה לא היה קיים דבר, ואחריה יש, זה מה שמלמד אותו שהוא בעל ערך, לא כי מישהו אמר לו את זה, אלא כי הוא חווה את זה בעיניים ובידיים שלו.
הקשר בין משימה מוחשית לדימוי עצמי
כשילד עם דימוי עצמי נמוך מקבל משימה מוחשית, כמו להכין משהו מתחילתו ועד סופו, קורה דבר שלא קורה בשיחה טיפולית לבדה, הוא מקבל הוכחה מיידית, לא מילולית, לכך שהוא יכול, המוח שלו לא יכול להתווכח עם התוצאה שעומדת לפניו, זו לא דעה או פרשנות, זו עובדה שהוא הכין את זה בעצמו, והעובדה הזו קשה הרבה יותר לדחות מכל משפט חיזוק שאומרים לו.
ילדים עם דימוי עצמי נמוך פוגשים הרבה מילים מעודדות בחיים שלהם, מורים, הורים, סבים וסבתות, כולם אומרים להם שהם טובים ומוכשרים, אבל אם הם לא מאמינים בזה מבפנים, המילים נדחות, המוח שלהם מגיב אליהן בחשד, כי אין מאחוריהן הוכחה מוחשית, זה מה שגורם להורים רבים להרגיש שהם אומרים משפטים מעצימים שוב ושוב בלי שום תוצאה נראית לעין.
יש גם קשר הפוך שחשוב להכיר, ילד עם דימוי עצמי נמוך לרוב נמנע ממשימות שיש בהן סיכון לכישלון, הוא בוחר תמיד את האפשרות הבטוחה, או מוותר מראש על ניסיון כדי לא להרגיש את התחושה הקשה של אי הצלחה, ההימנעות הזו מגינה עליו לרגע אבל גם מונעת ממנו בדיוק את ההתנסות שהיתה יכולה לשנות את התחושה הפנימית שלו, זה מעגל שקשה לפרוץ בלי עזרה חיצונית שמכוונת אותו בעדינות לעבר משימה שהוא יכול להתמודד איתה.
למה אי אפשר לדלג על חוויית ההצלחה בעצמה
לא מספיק לתכנן לילד משימה קלה שהוא בטוח יצליח בה, אם היא קלה מדי הוא לא ירגיש אותה כהישג, המשימה חייבת לכלול אפשרות אמיתית לכישלון חלקי בדרך, שלב שבו הוא לא בטוח שיצליח, ואז עוד שלב שבו הוא מגלה שהוא כן מצליח, החוסר ודאות הזה בתוך התהליך הוא שמייצר את תחושת ההישג האמיתית, וזו התחושה שבונה דימוי עצמי לאורך זמן.
תפקיד ההורה בתהליך הזה הוא לבחור את המשימה הנכונה ולא לבחור בשביל הילד את הדרך להתמודד איתה, הורה שמתערב מהר מדי ומתקן את מה שלא יצא כמו שרצה גונב מהילד את הרגע שבו הוא היה אמור לגלות שהוא מצליח לבד, גם אם זה כואב להורה לראות את הילד מתקשה לרגע, ההתערבות המוקדמת הזו בדיוק מה שמונע מהדימוי העצמי להתחזק בקצב הטבעי שלו.
בתוכנית ההעצמה של בייקידס אני רואה את זה שוב ושוב, ילד שמגיע עם דימוי עצמי נמוך מאוד, לא מאמין שהוא יכול בכלל להכין תוצר שייראה טוב, עובר שלב שבו המרקם לא יוצא כמו שהוא רצה, ואז מצליח לתקן ולהגיע לתוצאה שהוא מרוצה ממנה, הרגע הזה של לתקן ולהגיע בעצמו, יותר מכל מילה שאומרים לו, זה מה שמשנה את איך שהוא מרגיש לגבי עצמו.
הורים ששואלים אותי מה לעשות עם ילד שמדבר על עצמו בשלילה, אני מבקשת מהם לעבור מהמילים לפעולה, פחות לנסות לשכנע אותו שהוא טוב, יותר לתת לו הזדמנויות קטנות ואמיתיות להוכיח לעצמו את זה בעיניים שלו, זה תהליך אטי יותר מאשר משפט אחד טוב, אבל הוא הרבה יותר עמוק ונשאר הרבה יותר זמן.
להעמקה נוספת בנושא, מוזמנים לקרוא גם את דימוי עצמי נמוך אצל ילדים: מכתב להורה שמבחין בשינוי מול המראה.
שאלות שהורים שואלים
איך מזהים דימוי עצמי נמוך אצל ילד שלא מדבר על זה בפירוש?
לרוב מזהים את זה בהתנהגות ולא בדיבור, ילד שמוותר מהר על משימות קשות, שמסרב לנסות דברים חדשים, או שמבטל הצלחות שלו במילים כמו זה היה קל, מראה סימנים של דימוי עצמי נמוך בלי להגיד את זה ישירות.
כמה זמן לוקח לשנות דימוי עצמי נמוך אצל ילד?
אין לוח זמנים אחד שמתאים לכל ילד, זה תלוי בעומק הקושי ובכמות ההתנסויות המוצלחות שהילד חווה בדרך, מה שכן ברור הוא שהתהליך דורש חזרה עקבית של הצלחות קטנות ולא אירוע חד פעמי אחד שמשנה הכל.
האם שיחה עם הילד על הערך שלו יכולה לעזור בכלל?
השיחה חשובה כדי לתת שם ומשמעות למה שהילד חווה בפועל, אבל היא צריכה לבוא אחרי החוויה ולא במקומה, שיחה שמנסה לשכנע ילד בערך שלו בלי חוויה מוחשית מאחוריה בדרך כלל לא נקלטת לעומק.
שלכם, מרסל רביבו, בייקידס – העצמה פוגשת אפייה.
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
הילד שלכם בגילאי 8 עד 14?
תוכנית ההעצמה של בייקידס עובדת בקבוצות קטנות, פעם בשבוע אחר הצהריים, עם תוצאה שהילד מחזיק ביד בסוף כל מפגש.
לפרטים על תוכנית ההעצמהנציג מהצוות של מרסל יחזור אליכם עם כל הפרטים.
מוזמנים לשתף את המאמר עם חברים או בני משפחה
מרסל
