ספר ביטחון עצמי לילדים הוא רעיון יפה, ואני בעדו. אבל אם אתם מקווים שהספר לבדו יבנה את הביטחון של הילד, כדאי שתדעו מראש שזה כנראה לא יקרה. ולא בגלל שהספר לא טוב, אלא בגלל איך שביטחון עובד.
ביטחון לא יושב בראש
הנה ההבחנה שחשוב לי שתיקחו. ידע נכנס דרך הראש, אבל ביטחון יושב בגוף. ילד יכול לקרוא על אומץ, להבין בדיוק מה זה, אפילו לדקלם לכם את זה יפה, ועדיין להתכווץ מפחד בכל פעם שהוא צריך לנסות באמת.
כפסיכותרפיסטית אני רואה את הפער הזה כל הזמן. בין מה שילד יודע לבין מה שילד מרגיש. ספר עובד על הידיעה. אבל הפחד לא גר בידיעה, הוא גר בתחושה. ולשם, אף ספר לא מגיע לבד.
אז מתי ספר כן עוזר
הספר הכי יעיל כשהוא לא הפתרון אלא הפתיחה. כשהוא נקודת מוצא לשיחה, לא תחליף להתנסות.
ילד שקורא סיפור על דמות שהתמודדה עם פחד, ומצליח לקשר את זה לעצמו, מקבל משהו יקר: מילים. ועכשיו, כשתהיה לו חוויה אמיתית של התמודדות, יהיו לו כלים להבין מה קרה לו. הספר הכין את הקרקע. החוויה שותלת בה את הדבר האמיתי.
זה השילוב החזק. שיחה שמכינה, וחוויה שמשתילה. ספר לבד נשאר רעיון יפה בראש. חוויה לבד לפעמים עוברת בלי שהילד מבין מה קרה לו. ביחד, הם בונים.
מה לעשות עם זה בפועל
קנו את הספר. קראו אותו יחד, לאט, בלי למהר למסר. ואז, וזה החלק שרוב ההורים מדלגים עליו, תנו לילד מקום אמיתי להתנסות במה שקראתם. סיטואציה שבה הוא באמת מתמודד עם משהו קטן ומצליח. שם, ורק שם, המילים מהספר הופכות לתחושה.
רוצים לשמוע עוד על תוכנית ההעצמה
שאלות שהורים שואלים
איך בוחרים ספר טוב בנושא?
חפשו ספר שמספר סיפור שהילד יכול להזדהות איתו, לא ספר שמטיף. ילדים מתחברים לדמויות שמתמודדות, ונסגרים מול הוראות.
מאיזה גיל ספר כזה רלוונטי?
תלוי בספר. יש ספרים מצוירים לגיל הרך ויש לגילאי בית ספר. העיקרון אחד: ככל שהילד גדול יותר, כך הספר חשוב פחות וההתנסות חשובה יותר.
עם מה לשלב את הקריאה?
עם התנסות אמיתית. מסגרת או פעילות שבה הילד מתמודד עם אתגרים בקצב שלו ומצליח. בלי זה, הספר נשאר תיאוריה יפה.
שלכם, מרסל רביבו, בייקידס – העצמה פוגשת אפייה.
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
מוזמנים לשתף את המאמר עם חברים או בני משפחה
מרסל
