הורים שמחפשים סדנת ביטחון עצמי לילדים רוצים לדעת דבר אחד: זה יעבוד? אז במקום להבטיח לכם משהו, אני רוצה לקחת אתכם פנימה. לראות במו עיניכם איך נראה תהליך אמיתי של ילד, מבפנים. כי כשמבינים מה קורה שם, מבינים גם למה זה לא יכול לקרות במפגש אחד.
המפגש הראשון
ילד מגיע למפגש הראשון, ואני כבר יודעת בערך מה אני הולכת לראות. הוא יושב בקצה, מסתכל על האחרים, מחכה שמישהו יגיד לו מה לעשות. הוא לא נוגע בכלום עד שמרשים לו. כשמשהו לא יוצא, הוא קופא ומחכה שיתקנו במקומו.
זה לא ילד בעייתי. זה ילד שלמד, מתישהו, שעדיף לא לקחת סיכון. ובמפגש הראשון אני לא מנסה לשנות את זה. אני רק נותנת לו לעשות צעד אחד קטן לבד, ולגלות שהעולם לא קרס.
איפה זה מתחיל לזוז
בערך סביב המפגש השלישי או הרביעי קורה משהו קטן. הילד מנסה דבר אחד בלי לחכות לאישור. אולי הוא טועה. ופה הרגע הקריטי: כששום דבר רע לא קורה אחרי הטעות, כשאני לא נבהלת ולא ממהרת לתקן, הוא לומד לאט שטעות היא לא אסון. היא חלק מהעבודה.
הצעד הזה נראה זעיר מבחוץ. בפנים הוא רעידת אדמה. כי ילד שמעז לטעות במקום אחד מתחיל להעז גם במקומות אחרים.
הרגע שבו זה הופך לשלו
ואז, אחרי כמה שבועות, מגיע הרגע שבשבילו אני עושה את כל זה. הילד מצליח במשהו, ואני רואה שהוא כבר לא מופתע. ההצלחה הפסיקה להיות הפתעה ונהיתה משהו שהוא מצפה לו. זה הסימן שהביטחון הפסיק להיות משהו שאני נותנת לו, והפך למשהו שיש לו.
זה לא קורה ביום. זה לא יכול לקרות ביום. כי אי אפשר לדחוס את כל המסע הזה, מהקיפאון ועד הבעלות, למפגש אחד. צריך את הזמן שבין הצעדים, את החזרתיות, את ההצטברות.
סדנה של יום תיתן לילד רגע יפה אחד מתוך המסע הזה. וזה משהו. אבל אם אתם רוצים שהילד יגיע עד הסוף, עד הרגע שבו הביטחון נהיה שלו, צריך ללכת את כל הדרך.
כתבתי בהרחבה על למה אי אפשר ללמד ביטחון בקיצור דרך, במאמר הזה.
רוצים לשמוע עוד על תוכנית ההעצמה
מחכה לכם, מרסל.
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
מוזמנים לשתף את המאמר עם חברים או בני משפחה
מרסל
